ככה הכל התחיל...

גדלתי בבית טוב.
טוב באמת. הורים מדהימים, אווירה תומכת, מקום שאפשר לגדול בו.
מאז שאני זוכר את עצמי, אני רגיש, בכיתה הייתי נמשך לחלשים, לאלה שלא מסתדרים.
הרגשתי אותם.
ילד שמעדיף לשבת ליד מי שצריך טפיחת שכם – לא ליד מי שבמרכז.

היה בי הרבה חוסר ביטחון.
תחושת נחיתות.
והמון – המון – הלקאה עצמית.
קול פנימי שאומר בלי הפסקה:
"אתה לא מספיק טוב."
"למה אתה לא מתאמץ יותר?"
"חבל. אתה פשוט לא שווה."

משהו בי רצה להבין.
להבין נפש. להבין את עצמי.

בגיל 12 גיליתי את השיעורים של הרב יחיאל יעקבזון.
בעיקר על חינוך, וגם על הנפש.
ונשאבתי.
הקשבתי שוב ושוב – עד שידעתי מאות שיעורים בעל פה.
לא כי הייתי תלמיד מבריק.
כי סוף סוף מישהו דיבר אותי.

ככל שהתבגרתי – זה לא עבר.
זה רק העמיק.

כשהתחתנתי, בכלל לא תכננתי להיות מלווה רגשי.
רציתי לכתוב ספרי הלכה.
התעניינתי בהיסטוריה, ובחקר ארץ ישראל –
(או כמו שזה נקרא – "גֵּאוֹ־הִיסְטוֹרְיָה").

אבל הקב"ה סימן לי דרך אחרת.
אנשים פנו, ביקשו עזרה. ראו בי מישהו שאפשר לדבר איתו.
דחפו אותי, האמינו בי, היו שאפילו שילמו בשבילי קורסים!

וככה, כמעט בלי שהתכוונתי – מצאתי את עצמי עמוק בתוך עולם הנפש.

בהמשך קיבלתי 'שטעלע' – תפקיד כר"מ בישיבה.
וכשעזבתי אותו – פניתי להעמיק יותר בלימוד עולם הנפש.

המסע שלי עבר דרך מרכז אלון, בליווי של צביקה עידן,
ומשם לעוד קורסים, סדנאות, המון למידה עצמאית, ובעיקר – מפגשים עם אנשים.

בדקתי גם את אופציית התואר האקדמי.
שאלתי אנשי מקצוע – והבנתי מהר: זה לא בשבילי.
אני לא עוסק בהפרעות נפש. לא מטפל במחלות.
אני עובד עם אנשים בריאים – שרוצים להבין את עצמם.
לצמוח. להשתחרר.
ואת זה – לא לומדים באקדמיה.

אמרתי לעצמי שני דברים:
לא לדבר בלועזית ולא להשתמש במילים מפוצצות.
וגם – לא לבסס כל אמירה שלי על ציטוטים מחז"ל וספרים.
אפשר למצוא מקור לכל גישה. 
במקום זה, אני מעדיף להסביר בעיניים יהודיות – ואז להפנות למקורות בעת הצורך.

אני מאוד אוהב לדבר בגובה העיניים.
מאמין שצריך להכיר הרבה גישות ופרקטיקות, ולהתאים אותן אישית לאדם שמולי.
וזה הסיבה שלא הסתפקתי רק בלימודי קאוצ'ינג, CBT, NLP, שיטת העבודה, מיינדפולנס ועוד גישות, ועדיין ממשיך ללמוד.

מאמין בעבודה עמוקה, שאליה אני משלב טכניקות שמזרזות תוצאות.

ובתהליך שיכול להיות פשוט – גם אם לא תמיד קל.

והכי חשוב – אני מאמין בזה כי עברתי את זה. ועדיין עובר.
עברתי דרך של אומץ,
יציאה מהלקאה עצמית,
ובניית ביטחון.

אני יודע שאפשר להגיע רחוק.
לא רק לדבר על זה – באמת להגיע רחוק.

וזה מה שאני עושה היום.
מלמד. מלווה. מדבר עם הלב –
כדי שאנשים יוכלו סוף סוף להרגיש בבית.
עם עצמם.

אני לא מבטיח קסמים.
לא מבטיח שתרגיש טוב אחרי שיחה אחת.
אבל אני כן יודע איך זה מרגיש – כשאתה מבולבל, מתוסכל, מותש מהניסיונות להבין את עצמך.
ואני יודע – מניסיון – שזה יכול להשתנות.

אם אתה מרגיש שמשהו תקוע,
שאתה סוחב איתך דברים שאין לך מילים בשבילם,
שאתה רוצה – אבל לא מצליח להתקדם באמת –
אני מזמין אותך לדבר איתי.
או לרכוש מהסדנאות הדיגיטליות והערכות שהשקעתי עבורך.

אפשר להתחיל מתהליך אישי,
אפשר להאזין לתכנים,
ואפשר גם רק לקרוא – ולחכות לרגע הנכון.

אבל אם אתה כאן – כנראה שהוא כבר הגיע.